אוכלוסיית באר שבע מנתה בשנת 1925 כשלושת אלפים תושבים ,אנשי הממשל בעיר תיארו את קצב גידולה כעיר השלישית הגדלה אחרי ירושלים וחיפה,המגרשים לבניה בעיר שעלותם בתקופה התורכית הייתה כעשר לירות תורכיות עלו למאתיים לירות ארץ ישראליות.

יש לזכור כי בתקופה העותומאנית הואצה גידולה של העיר על מנת להפכה למרכז לוגיסטי ושלטוני בדרום למלחמתם בבריטים לכיבוש כול חצי האי סיני ולהגיע למצרים, הסיבה השנייה הייתה להשתלט על שבטי הבדואיים שהניחו יד על הקרקעות הנטושות והחלו להתנכל לשלטון ולהחזיר את הסדר והשליטה על השטח הדרומי.

לכן המתיישבים הראשונים מיהרו לבנות בתים על אדמותיהם בעיר באר שבע והשכירום לפקידי הממשל וקציני הצבא ומשפחותיהם שתיישבו בעיר, לאחר מלחמת העולם הראשונה כאשר הבריטים שלטו בשטחי ארץ ישראל ,סבר הממשל החדש כי התושבים יפוצו לכול עבר וימשכו ניסיונות השבטים הבדואיים להשתלט שוב על הקרקעות.

למרבית הפלא החליטו תושביה של העיר, לשמר את צביונה כעיר המפתח וכשער לדרום המיושב בדלילות,והעיר באר שבע החלה לקלוט מחדש תושבים והכפילה את מספר תושביה תוך תקופה קצרה , עבודה רבה הייתה לבנאים ולמהנדסי הבנייה בבניה העירונית שהחלה לצבור תנופה.

התושבים החדשים שהגיעו לבאר שבע הגיעו מהעיר חברון,עזה,מגדל,רמלה ומהגרים שהגיעו ממצרים ,בעיקר אנשים פשוטים שהפרנסה משכה אותם,העיר שבעבר ניכרה בכמות האנשים המשכילים מבין הפקידים ואנשי הממשל שגרו על פי מעמדם בשכונות משלהם ועל פי ארץ המוצא ואף לבשו בגדים על פי מוצאם , החלו למצוא עצמם מתערבבים עם כאוכלוסיה החדשה שנכנסה לעיר.

מתוך: 

http://www.malon.co.il/article.aspx?id=31266